מילון חרדי – ישראלי

אברך: אדם נשוי שתורתו אומנתו, וברוב יומו הוא לומד תורה ב"כולל". יוסף במצרים כונה אברך ע"ש שהיה "רך בשנים ואב בחוכמה". כ47% מהגברים בחברה החרדית הינם אברכים. רוב מוחלט של החברה החרדית לאחר החתונה נשאר ללמוד מספר שנים במסגרת הכולל.  באופן כללי, יותר מצוי בזרם הליטאי. אברכים מקבלים מלגת לימודים מהכולל, בסכומים שנעים מ1500-4000 ₪. מתוכם כ800 ₪ מהמדינה.

אדמו"ר: כינוי למנהיג העומד בראש חצר חסידית, ראשי תיבות: אדוננו מורנו ורבנו.

אנ"ש: אנשי שלומנו – משלנו.

אורים ותומים: פריט בתלבושת הכהן הגדול שהיה מעביר מסרים מהקב"ה בנוגע להנהגות ציבוריות. כיום, ביטוי לגדולי הדור שהם מכוונים את הדרך ואתם אמורים להתייעץ על שאלות משמעותיות.

אגו"י: אגודת ישראל נוסדה ב 1912  כארגון קהילתי שמייצג את הזרמים החרדים באירופה וכלל ייצוג פוליטי במספר פרלמנטים באירופה. כיום מפלגתה של הזרם החסידי בתוך מפלגת יהדות התורה.

בן תורה: תיאור לאדם או נורמת התנהגות הראויה לאדם תורני, בחור ישיבה אברך או רב. בן תורה מתנהג מתלבש וחיי בסטנדרט גבוה שמכבד את תורתו ומעמדו. למשל, בן תורה לא ילך ברחוב ללא חליפה וכובע, לא יאכל ברחוב ולא ידבר בצורה קולנית והמונית. בן תורה יהיה ניכר בתפילתו ולימודו אך גם באופן תפקודו היומיומי. מקובל לתאר אנשים או התנהגויות כבן תורה(בנתירע) או זה לא מתאים לבן תורה וכו).

בן הזמנים: הזמן הינו תקופת הלימוד הישיבתית, הסמסטר. בן הזמנים הוא זמן החופשה. ישנם שלושה מועדי "בן הזמנים" מיוה"כ ועד רח' חשוון, חודש ניסן, ומט' באב ועד רח' אלול.  יש לציין שאף בימי חופשת הבחורים מהישיבות עדיין קיימות מסגרות לימוד הנקראת 'ישיבת בין הזמנים' שעות הלימוד מאוד נוחות וכל אחד לומד במה שחשקה נפשו. כמו כן קיימת גם מלגה לפי שעות הלימוד אשר מחולקת על ידי עמותות שונות.

לעתים בעיתות מלחמה בישראל, קוראים הרבנים וראשי הישיבות לקצר את תקופת "בין הזמנים", על מנת לחזק את כוחו של צה"ל…. כך נעשה בתקופת מלחמת יום הכיפורים (בין הזמנים – תשרי ה'תשל"ג), מבצע חומת מגן (בין הזמנים – פסח ה'תשס"ב), ובתקופת מבצע שכר הולם (מלחמת לבנון השנייה) (בין הזמנים – אב ה'תשס"ו).

ברען: בידיש – אש. מתאר חווית לימוד סוערת. אפשר לומר על אדם שהוא לומד בברען או על ישיבה שיש שם הרבה ברען.

בלנ"ד: אני  כמעט כמעט בטוח ש…. אבל מה שבטוח בטוח- בלנ"ד

ברכה לבטלה: מושג הלכתי של ברכה שנאמרה לחינם, בז'רגון – לחינם, ללא תועלת.

בד"ץ: ראשי תיבות, "בית דין צדק". התארגנות שמנהלת ומפקחת את מכלול חיי הדת בקהילה. כגון כשרות מאכלים, נישואין גירושין ולעיתים גם בתי דין העוסקים בממונות.

בישראל מספר בדצים:

"העדה החרדית" ששייך לאנשי העדה החרדית הירושלמים. "שארית ישראל"  שהקים הרב שך. "מחזיקי הדת" של בעלז, "אגודת ישראל", "יורה דעה" של הרב מחפוד המכונה בדר"כ מחפוד, "בית יוסף" של הרב עובדיה, "קהילות" "חוג חתם סופר".

גדול הדור: המנהיג התורני רוחני של הדור (או לפחות של האורתודוקסים/חרדים). גדול הדור יהיה אחד מתלמידי החכמים המובהקים שחיים בזמן נתון, ירא שמים ומדקדק במצוות באופן מופלג, אדם מוסרי ובעל חסד, ומי ש"שימש" כלומר ליווה ולמד מגדולי הדור הקודם. אין טקס הכתרה או מינוי רשמי ל"גדול דור" זהו תהליך חפיפה שקורה באופן טבעי.

גדולי הדור מכריעים בשאלות ציבוריות פוליטיות חינוכיות ועוד, לצד מתן מענה אישי בכל שאלות החיים מחינוך וזוגיות ועד רפואה ועסקים. לצד היותם אנשים פיקחים בעלי חשיבה חדה ומהירה ויכולות ניתוח גבוהות ולצד ניסיון החיים העשיר שנובע מגילם המופלג ("גדולי הדור" נכנסים למשבצת זו לרוב מעל גיל 80 ) ומאין ספור שאלות ומקרים שבאים לפניהם, האמונה הרווחת היא שגדולי הדור זוכים לסייעתא דשמיא מיוחדת בתשובותיהם.

יתכנו מספר "גדולי דור"  לזרמים שונים או אפילו באותו זרם, בדרך כלל יובילו תחומים מעט שונים כמו פסיקה הלכתית לצד הנהגה ציבורית פוליטית ועוד.

כיום גדולי הדור של החברה הליטאית הינם הרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קנייבסקי.  בחברה הספרדית חכם שלום כהן. במגזר החסידי האדמו"ר משמש כמנהיג עבור קהילתו.

גמ"ח: ראשי תיבות גמילות חסדים. משמש ככינוי למוסד חסד של השאלת דברים ללא עלות החל מגמחים להלוואות כספים בהם מופקדים מאות מיליוני דולארים לטובת הלוואת ללא ריבית. דרך מאות סוגי גמ"חים אותם ניתן למצוא בכל ספר טלפונים חרדי מכלי עבודה ועד מוצצים ממיטות מתקפלות ועד מטרנה או שירותי עו"ד הסעות כיסאות לרכב ועוד ועוד. אחדים מארגוני החסד הגדולים בישראל כמו עזר מציון ויד שרה החלו כגמח שכונתי. החברה החרדית מתבלטת במגוון רחב  של מיזמים התנדבותיים לטובת הקהילה והחברה כולה כמו ארגון הצלה וזק"T לצד אנשים כמו הרב אלימלך פירר והרב פישר שמהווים מודל יחודי של יעוץ רפואי בקנה מידה עולמי ללא תשלום.

גישמעק: טעם טוב. מדרך כלל משתמשים בהקשר של לימוד, "יש לו גישמעק" ( או לחלופין הוא גישמעקר) פירושו הוא ממש נהנה מהלימוד ולא סתם לומד כי צריך.

גיוועלד: הצילו…

דגל התורה: מפלגה של הזרם הליטאי אותה הקים הרב שך לאחר שפרש מאגודת ישראל. לרוב רצים ביחד עם אגודה תחת מפלגת האם יהדות התורה.

דעת תורה: (דעסתירע) הפרספקטיבה וההתייחסות של אדם גדול מאוד בתורה. התייחסות זו משמשכללת את הידע התורני האינטואיציה הבריאה והעדר או מיעוט שיקולים זרים וקטנוניים. מקובל לומר שהרב שך השריש באופן משמעותי את המחויבות של הציבור להימלך בדעת תורה. הרב שך גם הוביל סידרת מאבקים נגד רבנים אדמורים ומנהיגים שונים מתוך מחויבות ואמונה בצדקתה ובלעדיותה של דעת תורה ספציפית.

"הידור מצווה: זהו קיום המצווה עם כל הלב ובאופן מושלם ללא חסכון ממרצו ומכספו של האדם העושה זאת. הדוגמה הרווחת היא קנית ארבעת המינים בהידור ובממון רב.

 

הכנסת כלה: מצווה לעזור לכלה ולחתן בכסף ובכל דבר שהם זקוקים לו, בכדי שיוכלו להיכנס לחופה. וכן מצווה גדולה לשמח את החתן והכלה בשמחתם. בד"כ משתמשים במילה סיוע הניתן לכלות ו לחתנים עניים או יתומים לצרכי נישואיהם.

העדה החרדית: פלג שפרש מתוך המיינסטרים של החברה החרדית וכולל מספר קבוצות וחצרות אנטי ציוניות כגון קהילת סאטמר בישראל, חסידות תולדות אהרן, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות דושינסקיא, קהל פרושים, חסידות משכנות הרועים, קהל חסידי ירושלים, ועוד. על אף האידיאולוגיה האנטי ציונית הימנעות מנטילת תקציבים ממשלתיים והשתתפות בבחירות נבדלת העדה החרדית מהנטורי קרתא בכך שאינם נאבקים באופן אקטיבי בממסד ומתנגדים לפעולות אלימות אלו. למרות המחלוקת האידיאולוגית בין העדה החרדית לפלגים המרכזיים, לרוב שוררת הערכה רבה לראשי העדה החרדית שנחשבו גודלי המפוסקים והמנהיגים כמו ר' יוסף חיים זוננפלד הרב בנגיס דושינסקי ר' ישראל יעקב פישר ואחרים.

התוועדות: התכנסות של חבורה חסידית לצורך עבודת ה משותפת עיסוק בהגות חסידית שירה וריקודים, פעמים רבות התוועדות מלווה בכמה כוסיות לחיים, להרים את המורל….

התבודדות: פרקטיקה של עבודת ה' הכוללת התבודדות בטבע בעיקר בשעות הלילה ו"דיבור"עם ה' נהוג במיוחד בחסידות ברסלב.

השתדלות: לצד מידת הביטחון בכך שהקב"ה הוא מנהל את כל העולם, ינה מידה מסויימת של השתדלות כלומר מה שעלינו להשתדל ולקדם בדרך הטבעית למשל בתחום הפרנסה הבריאות וכו. בסוף הכל מאיתו יתברך אבל אנחנו צריך לעשות השתדלות. ניתן לומר זה כבר מחוץ להשתדלוס שלך.

ווארט: ביידיש מילה. למונח ווארט שתי שימושים. א: הווארט החסידי: מתודה חינוכית שמעבירה מסר קצר מהיר וחריף, פעמים רבות תוך סירוס הטקסט עלו נשען הווארט מבחינת ההקשר הפיסוק או ההגיה. ב: מילה – הסכמה שניתנת בן הורי החתן והכלה אודות אירוסי בניהם. אירוע משפחתי מצומצם שמתבצע מיד עם החלטת בני הזוג להינשא ולפני טקס האירוסין.

ועד הישיבות: גוף ארגוני שהוקם ב1920 בפולין במטרה לדאוג לישיבות באירופה. כיום אחראי בעיקר על העיסוק בדחוי הגיוס וקבלת פטורים לתלמידי ישיבה ואברכים.

זצוקל זוצקללהה: זכר צדיק וקדוש לברכה /לחיי העולם הבא. כינוי כבוד לאדם גדול שנפטר

 

טיש: ביידיש שולחן, התכנסות של חסידים לארוחת שבת עם האדמור. בדרך כלל לאחר סעודת ליל השבת בביתם. התפיסה החסידית הדגישה את המשמעותית הרוחנית של כל מעשה ולאו דווקא עשיית מצווה ולכן החסידים מנסים ללמוד מהצדיק אייך אוכלים בקדושה ועוד. מקובל גם לחלק שיריים מהמאכלים עליהם האדמור בירך ו"רומם" אותם.

 

יש"ק/יש"ג: ישיבה קטנה, ישיבה גדולה. ישיבה קטנה הינה ישיבה לגילאי ט/י/י"א וישיבה גדולה הינה מכיתה י"ב ועד החתונה.

חינוך העצמאי: מערכת החינוך החרדי ….

חסידות/חסידים: ע"ע מבוא לעולם החסידי

חברותא: לימוד בזוגות. צורת לימוד מקובלת בישיבות. הלימוד בחברותא מאפשר העמקה בסוגיה ובחינתה מזוויות ראיה שונות.

חלקה: טקס חניכה המתקיים בגיל שלוש במהלכו נגזזים מחלפות הראש של הילד לכדי תספורת בוגרת הכוללת פאות, כ"כ הילד מתחיל לחבוש כיפה וללבוש ציצית. בטקס נוסף הילד נלקח עטוף בטלית לחידר ושם במהלך טקס חגיגי מלקק אותיות עשויות מדבש המרוחות על לוח עץ מתוך מטרה שהמפגש הראשון של הילד עם האות יהיה מרגש מתוק וישאיר זיכרון מיוחד. בצפון אפריקה טקס החלקה היה נהוג בגיל 5.

חרדק: חרדי קל דעת. כינוי שהודבק בשנים האחרונות לחרדים המודרנים/משתלבים על ידי החוגים הקיצונים.

חוּצִים: בחינות סיום בסמינר לבנות בכתות ג'-ד' (מקביל  לי"א- י"ב בתיכון). מקבילות לבחינות הבגרות ומקנות אפשרות להמשך הלימודים בסמינרים החרדיים. ברוב מוסדות החינוך החרדיים הבחינות לא מקנות תעודת בגרות מלאה המאפשרת לימודים אקדמיים. יש מספר מצומצם של בתי ספר שכן מקנים לבנות תעודת בגרות מלאה כמו התיכונים לבנות השייכים לחב"ד (אם כי לא ברמה של תיכון "רגיל").

חזבש: חוזר בשאלה

חזבת: חוזר בתשובה

חידר: בית ספר יסודי לבנים

חברונר/פונביזר ולחלופין תפרחניק ביסמתסניק: תלמיד בוגר ישיבת חברון פונביז תיפרח בית מתתיהו וכו'

חזונישניק: מתלמידי החזון איש

חקירה: מושג למדני המנסה לנתח דין הלכה או מצב בכלים אנליטיים שונים.

יהדות התורה: מפלגת הגג שמאחדת את אגודת ישראל החסידית עם דגל התורה הליטאית.

ישיבייש/ישבשקייט: צורת הנהגות המכבדת את מעמדו של בן הישיבה וגם אפיון לסגנון חיים או האופי התרבותי שהתפתח סביב חיי הישיבה כולל מנהגים מסוימים המתגבשים לכדי פולקלור צורות התבטאות אופנה סגנון הומור וכו.

ימים נוראים: 40 הימים שבן ראש חודש אלול וליוה"כ. מוקדשים לאינטנסיביות של לימוד התעלות והתקדשות. בדרך כלל בכל 40 ימים הללו בחורי ישיבה לא יחזרו לביתם מהישיבה.

לייבדייק: שמח

לכתחילה ארייבער: מושג חבדי המציין נכונות להתחיל ישר במהלכים שנראים בלתי אפשריים וקשים למימוש.

לומדס: לומדות/למדנות מתודה של ניתוח טקסטים תלמודיים והלכתיים. התעצבה על ידי ה"אחרונים" באירופה ובמיוחד בסוף המאה  ה19 ותחילת המאה ה20 על ידי אסכולת בריסק וראשי ישבות באירופה.

כולל: מסגרת הלימודים בה לומדים אברכים – אנשים נשואים.

משב"ק: משב"ק בקודש העוזר של האדמו"ר/ רב גדול.

משגיח: תפקיד חינוכי, חלק מצוות ישיבה, תפקידו בעיקר לעודד את ההתפתחות הרוחנית רגשית של התלמיד (להבדיל מראש הישיבה והרבנים שעסוקים בהתפתחות האינטלקטואלית לימודית שלו)

מוסר: לימוד ודרך חיים שעוסקת בפיתוח מודעות עצמית ושפור ההתנהגות החברתית והרוחנית.

מעתקי השמועה: כינוי לתלמידי חכמים שמעבירים בצורה אוטנטית את המסורת מהדורות שעברו.

מעצ"ג:  מועצת גדולי התורה היא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.

המועצת הראשונה הוקמה עם כינונה של אגודת ישראל ב1912. כיום ישנם מועצות נפרדות לאגדות ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית וכן מועצת חכמי התורה של ההנהגה הרוחנית הספרדית – של ש"ס. כ"כ מועצת גדולי עולם התורה של הפלג הירושלמי שפרש מזרם המיינסטרים. בארה"ב ישנה מועצת נפרדת הכוללת את גדולי התורה של ארה"ב.

מלמד: רבה /מורה בחידר.

מעיין החינוך התורני: רשת בתי הספר של תנועת ש"ס

מרביצי: מרביצי תורה (בשמו המלא: "א.מ.ת. – ארגון מרביצי תורה" ובעגה חרדית: מרביצי, במלעיל) הוא ארגון שהוקם על ידי קבוצת ראשי ישיבות חרדים ספרדים בוגרי ישיבות ליטאיות השומרים על זיקה ליטאית מובהקת, במטרה לארגן ציבור זה. בהמשך הפך שם זה לכינוי לציבור החרדי-ספרדי הקשור למפלגת דגל התורה הליטאית.

ממ"ח:

מתנגדים: כינוי לליטאים על שם התנגדות לתנועה החסידית

נישט שאבעס גרייט: לא מדברים בשבת…

נאום השפנים:

נחל חרדי/נצח יהודה: הנח"ל (נוער חלוצי לוחם) החרדי הוא מסלול שמשלב שירות צבאי בחטיבת הנח"ל עם שירות בעיר פיתוח או בקיבוץ במסגרת גרעיני נח"ל. המסלול הוקם במיוחד כדי לאפשר לבני-נוער חרדים שמשתייכים להסדר "תורתו אומנותו" ואינם לומדים בישיבות, להתגייס לשירות קרבי בצה"ל בתנאים שיאפשרו להם לשמור על אורח החיים הרגיל שלהם: מסגרת יומית מסודרת לתפילות, שיעורי קודש מפי רבנים, מזון כשר למהדרין וכדומה

נטורי קרתא: הפלג הקיצוני ביותר שבין הפלגים האנטי ציוניים שבדרך כלל מתנגדים אף הם למעשיו. השם נטורי קרתא מצוטט מתוך הלכה בגמרא הפוסקת שתלמידי החכמים שבעיר פטורים מלשלם לחברת השמירה העירונית כי הלו באמת הם הנטורי קרתא – שומרי העיר. נ"ב – לתפיסה שתלמידי החכמים הם שומרי העיר מסכימה כלל החברה החרדית, והיא אחת התפיסות בבסיס ההימנעות משירות בצה"ל.

ספאסניישט: לא מתאים לא מכובד

סדר: יחידת לימוד. היום מחולק בדרך כלל לארבעה סדרים. סדר עיון בבוקר, לימוד איטי ועיוני יותר. סדר שני בצהרים שבדרך כלל יעסוק בלימוד מהיר ושטחי יותר. סדר מוסר לפני תפילת ערבית. וסדר ערב/שלישי.

סאמֶט: כובע רחב-שוליים שחובשים רוב החרדים (חוץ מחב"ד והליטאים, שחובשים מגבעת). חובשים אותו רק בימי חול. יש גרסאות שונות. למשל, חסידי ויזניץ חובשים כובע שהסרט ממוקם בו בצד ימין, ולעומתם  אצל חסידי בעלז הסרט בצד שמאל.

סידור מלא: חתן שקיבל כנדוניה דירה שלמה.

סמינר: ביה"ס הגבוה לבנות המקביל לתיכון, א' מקביל לט', ב' מקביל ל-י', ג'-ד'- מקביל לי"א- י"ב, וה'-ו' הן הכתות הגבוהות – מקצועיות בדרך כלל במגמות החינוך. רוב הסמינרים לבנות מסונפים לרשת "בית יעקב".

ספּוֹדִיק: כובע פרווה דומה לשטריימל, אך גבוה ממנו וצבעו נוטה לשחור. מקובל בקרב חסידי גור ואלכסנדר. חובשים אותו בשבתות ובחגים, וגם בשמחות אישיות (אירועים כמו חתונה, בר מצוה).

 

עקבתא דמשיחא: כינוי חזלי לימים הקשים שיבואו לפני ביאת המשיח בהם תגבר החוצפה הכפירה והמתירנות. הרב אלחנן ווסרמן ממנהיגיה של אגודת ישראל ומהמתנגדים הגדולים לציונות כתב קונטרס בשם עקבתא דמשיחא בו הוא שוטח את משנתו והתנגדותו לציונות.

עץ: מפלגתם של חברי הפלג הירושלמי, אותה הקים הרב שמואל אוירבך זצל לאחר פרישתם מזרם המיינסטרים הליטאי ומיהדות התורה.

(ה)עגלה המלאה/העגלה הריקה: סופרלטיב שמציין את המטען הרוחני העשיר של היהדות החרדית על פניה של החילונית. נגזר מתשובה שהחזון איש ענה לבן גוריון אודות היחס בן שתי ההחברות, תשובה שציטטה דיון הלכתי על שני גמלים שמנסים לעבור גשר צר אחד טעון סחורות והשני ריק, ההלכה אומרת שהגמל הריק והנייד צריך לפנות את הדרך בפני הגמל העמוס והטעון.

פלצות: פחד/פחד מלווה בהשתאות, ר' ישראל מסלנטר מתאר במכתב ידוע את הפלצות שאחזה כל איש מישראל מקול הקורא קדוש אלול. כלומר מההכרזה שחודש אלול מתקרב. בז'רגון משמש בהקשרים שונים בהגיית המילה –  פלוצס.

פך השמן הטהור: כינוי למסורת התורנית יהודית עליה צריך לשמור בזהירות, ולא לפגוע בפך השמן הטהור, למשל על ידי אינטרנט, לימודי ליבה תקשורת, תרבות וכו וכו וכו

פשקווילים: מודעות הרחוב – כתבי הפלסטר. בדרך כלל יביעו התנגדות למשהו או למישהו.

פאקרט/פום פאקרט: הפוך, בדיוק הפוך.

צו"ל:  צדיק ורע לו כינוי הומרוסטי לאדם שנראה תמיד סובל מרוב צידקותו.

צווי דינים: מתודה של ניתוח אנליטי של דינים הלכות או מושגים תלמודיים. משמש גם בשיח של היומיום לחלק בין שני דברים.

קנייטש: כובע "קנעייטש", זהו כובע מלֶבֶד בד"כ עם שקעים משני הצדדים בגודל מדויק ביותר…. והודות להם נקרא שמו: קנעייטש. מקובל לחבוש אותו בעיקר אצל הליטאים ובחסידות חב"ד.

קפוטה: מעיל שחור ארוך, אצל מספר חסידויות לובשים אותו בימי חול רק הרבנים.

ריביס (ריבית): האיסור מהתורה לגבות עמלה על הלוואת כספים.

שובבים: תקופת השנה בא קוראים את פרשיות השבוע שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים  הינם זמן קדוש בשנה ומסוגל לכפר על חטא הברית.

שטעייגן: לימוד ברצינות בהתמדה ובהתלהבות, ניתן להגיד על בחור שהוא שטעיגניסט

שגץ: פרחח

שבבניקים: נוער שולים שהידרדר. במקור מהמילה שבב בערבית, בהומור, ראשי תיבות :שמח בחור בילדותיך..

שטעלא: תפקיד תורני

שכויח: יישר כוחך

תשב"ר: תינוקות של בית רבן – ישנים חידרים המכונים תשב"ר.

תנאים: טקס האירוסין בו מסכמים ההורים על ההסדר הכספי זמן החתונה וכו.

תענית דיבור: שתיקה, המנעות מדיבור חולין בפרק זמן מסוים בדרך כלל בזמן שהוקדש ללימוד.